Jerusalem – the Bronze Ages (Hebrew)

‫ירושלים בתקופת הברונזה‬ ‫אהרון גרינר‬ ‫העיר ירושלים הקדומה שכנה בגבעה צרה המכונה עיר דוד‪ ,‬סמוך למעיין הגיחון‪ .‬הקרבה‬ ‫למים והגנתה הטבעית היו כנראה הסיבות לייסודו של היישוב במיקום זה ולהתפתחותו‬ ‫לאורך הדורות‪ .‬בפרק זה אתמקד בהצגת ידיעותינו העדכניות בנוגע לרצף הארכיאולוגי של‬ ‫העיר בין התקופה הניאוליתית ועד סופה של תקופת הברונזה המאוחרת‪ 1.‬ידיעות אלו‪,‬‬ ‫במיוחד לגבי הברונזה התיכונה והמאוחרת‪ ,‬ממשיכים להתעדכן ללא הרף עקב חפירות‬ ‫ארכיאולוגיות רבות בירושלים‪ .‬אמנם הממצאים אינם אחידים‪ ,‬וישנם פערים גדולים‬ ‫בידיעותינו‪ ,‬ואף תקופות שבהן רב הנסתר על הנגלה‪ .‬אך נראה ששילובן של העדויות‬ ‫הארכיאולוגיות עם העדויות ההיסטוריות מאפשר שחזור תמונה בסיסית של תולדות העיר‬ ‫ירושלים בשחר ימיה‪ ,‬ושל מעמדה ומעורבותה של ירושלים בתהליכים כלליים יותר‬ ‫שהתרחשו בארץ‪-‬ישראל לאורך התקופות הקדומות‪ .‬המידע בפרק זה לגבי ראשית‬ ‫התפתחותה של ירושלים חשוב ביותר גם לחקר ירושלים בתקופות מאוחרות יותר בהן יש‬ ‫בנמצא עדויות ארכיאולוגיות והיסטוריות רבות יותר‪.‬‬ ‫ראשית ההתיישבות בירושלים‬ ‫העדויות הקדומות ביותר להתיישבות בגבעת עיר דוד ובסביבתה הן מהתקופה הניאוליתית‪,‬‬ ‫ממנה התגלו ממצאים קטנים ומועטים מהחפירות השונות‪ ,‬המעידים שכבר בסוף התקופה‬ ‫הניאוליתית נוסד יישוב בקרבת מעיין הגיחון‪ .‬השרידים מהתקופה הכלכוליתית (‪–4500‬‬ ‫‪ 3600‬לפנה"ס) משמעותיים קצת יותר וכוללים שברי חרס (כולל מכלולים מהתקופה‬ ‫הע'סולית)‪ ,‬כלי צור‪ ,‬ואף ספלולים המאפיינים את התקופה שנחצבו בסלע‪ .‬אלו נמצאו‬ ‫סמוך למעיין וגם בחפירתה של אילת מזר באזור מבנה האבן הגדול במעלה הגבעה (סמוך‬ ‫לשטח ‪ .)G‬סביר להניח שהפעילות באזור קשורה לקרבה למקור המים ולקרקע החקלאית‬ ‫שבסביבה‪ .‬יישוב זה‪ ,‬בדומה לישובים אחרים בני התקופה הכלכוליתית שנוסדו באזור ההר‬ ‫המרכזי‪ ,‬מבשר ככל הנראה את תחילת הניצול החקלאי באזור ירושלים‪.‬‬ ‫תקופת הברונזה הקדומה והביניימית‬ ‫מתקופת הברונזה הקדומה (‪ 2500–3600‬לפנה"ס) ישנם ממצאים ארכיאולוגיים רבים‬ ‫ומשמעותיים יותר‪ .‬השרידים האדריכליים מתקופת הברונזה הקדומה ‪3000–3600( I‬‬ ‫לפנה"ס) הינם דלים ביותר‪ ,‬אולם ישנם שברי חרס רבים שנמצאו בחפירות השונות בעיר‬ ‫דוד ובסביבותיה (רובם במילויים של בורות ונקיקים בסלע)‪.‬‬ ‫‪ 1‬התאריכים הנקובים בפרק זה מעוגלים ומבוססים על חידושי המחקר האחרונים‪ .‬ראוי להדגיש שחלקם‬ ‫שנויים עדיין במחלוקת בין החוקרים‪ ,‬וייתכנו שינויים בעתיד‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫אהרון גרינר‬ ‫ירושלים בתקופת הברונזה‪ :‬חפירות ואלמנטים מרכזיים הנזכרים בטקסט‬ ‫ירושלים בתקופת הברונזה‬ ‫‪21‬‬ ‫ישנו גם מכלול חרסים שנתגלה בחפירות רוני רייך ואלי שוקרון במערה הטבעית המצויה‬ ‫במדרון המזרחי של עיר דוד (ממערב למחצבה ששימשה בתקופת הברונזה התיכונה ‪,II‬‬ ‫להלן) ואשר תוארך לאותה התקופה‪ .‬בנוסף נחפרו בעיר דוד שלושה קברים על ידי‬ ‫משלחתו של פארקר‪ ,‬אשר הניבו כלים שלמים שתוארכו לתקופה זו‪.‬‬ ‫מתקופת הברונזה הקדומה ‪ 2500–3000( III -II‬לפנה"ס) נתגלו שרידים משמעותיים‬ ‫יותר‪ .‬קתלין קניון ויגאל שילה חשפו במהלך חפירותיהם במדרון המזרחי של גבעת עיר דוד‬ ‫(בעיקר בשטח ‪ )E‬את שרידיהם של לפחות ארבעה או חמישה חדרים המאפיינים תקופה זו‪.‬‬ ‫חדרים אלו‪ ,‬בדומה למבנים אחרים בני התקופה מאתרים אחרים‪ ,‬הם בעלי תכנית מלבנית‬ ‫ולאורך קירותיהם הפנימיים נחצבו ספסלים‪ .‬המבנים מולאו לאחר שיצאו מכלל שימוש‪.‬‬ ‫הממצאים האדריכליים ותפזורת הממצאים בני התקופה מעידים שהיישוב של תקופת‬ ‫הברונזה הקדומה השתרע על גבי כל שלוחת עיר דוד‪ ,‬וייתכן שאף צפונה מכך‪ ,‬לכיוון הר‬ ‫הבית‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬נראה שהיישוב בתקופה זו היה מפורז‪ ,‬ובעל חשיבות מועטה מעבר‬ ‫לסביבתו המידית‪ ,‬וזאת בשונה מאתרים אחרים בהר המרכזי שהתפתחו לידי ערים מבוצרות‬ ‫במהלך התקופה‪ ,‬כגון העי‪ ,‬תל אל‪-‬נצבה‪ ,‬ואחרים‪ .‬ייתכן והיישובים הקטנים יותר כדוגמת‬ ‫ירושלים‪ ,‬שימשו כעורף החקלאי לערי המדינה הגדולות הללו‪ .‬היישוב בירושלים ניטש‬ ‫כנראה במהלך תקופת הברונזה הקדומה ‪.III‬‬ ‫מהתקופה הבאה‪ ,‬הברונזה הביניימית (‪ 2000–2500‬לפנה"ס)‪ ,‬שבה חל שינוי משמעותי‬ ‫באופייה ההתיישבותי והתרבותי של החברה בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬לא נמצאו כלל שרידים‬ ‫בשלוחת עיר דוד‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הבנייה מתקופה זו דלה בדרך כלל‪ ,‬וייתכן ושרידי‬ ‫ההתיישבות מהתקופות המאוחרות לה מכסים אותה ומקשים על זיהוי ההתיישבות‪ .‬את‬ ‫קברי הפיר מתקופה זו שנחפרו במדרון המזרחי של הר הזיתים ופורסמו על ידי קניון‬ ‫ואחרים (ממצאים דווחו במקום כבר על ידי וורן) יש לשייך כנראה ליישוב מתקופה זו‬ ‫שחפרו בארי וזילברבוד בקרבת מקום‪ ,‬ולא לירושלים‪ .‬קברי פיר מעין אלו הינם אופייניים‬ ‫לתקופה ונתגלו בכל רחבי הארץ‪ .‬גונן הציעה שהמערה החצובה בסלע בפסגת הר הבית‬ ‫מקורה אף היא בקבר בן התקופה ששימש לקבורת מנהיג מקומי‪.‬‬ ‫עיר ממלכה‪ :‬ירושלים בתקופת הברונזה התיכונה‬ ‫מתקופת הברונזה התיכונה (‪ 1600–2000‬לפנה"ס)‪ ,‬שבה חלו תמורות יישוביות בכל רחבי‬ ‫הארץ שכללו התפתחות עירונית וחברתית מואצת‪ ,‬נמצאו בירושלים שרידים רבים המעידים‬ ‫על אופייה העירוני‪ .‬הממצאים מראשיתה של התקופה‪ ,‬הברונזה התיכונה ‪1800–2000( I‬‬ ‫לפנה"ס)‪ ,‬הינם מועטים‪ .‬מצב זה תואם את הידוע על ההתפתחות היישובית בתקופה זו‬ ‫באזור ההר המרכזי‪ .‬למעשה‪ ,‬מוכרים מעט מאוד אתרים בני התקופה‪ ,‬ויש לשער שיישובים‬ ‫אלו היו מצומצמים בהיקפם ודי ארעיים‪ .‬השרידים הארכיאולוגיים המשמעותיים יותר‬ ‫מגבעת עיר דוד‪ ,‬אשר רבים מהם ממשיכים להתגלות בחפירות בשנים האחרונות‪,‬‬ ‫מתוארכים לברונזה התיכונה ‪ 1600–1800( II‬לפנה"ס)‪ .‬העדויות הארכיאולוגיות לפריחתה‬ ‫של ירושלים תואמות את האזכורים הראשונים של העיר ב"כתבי המארות" המצריים‪.‬‬ ‫ברשימות אלו של ערים כנעניות‪ ,‬ששימשו כחלק מטקסים מאגיים שנועדו לפגוע בכוחם‬ ‫של אויבי מצרים‪ ,‬מוזכרת כנראה ירושלים בשתי רשימות שונות שמתוארכות למאות ה‪19-‬‬ ‫(כלומר‪ ,‬מפרק זמן שקדם לביצורי העיר שנחשפו) והמחצית הראשונה של המאה ה‪18-‬‬ ‫‪22‬‬ ‫אהרון גרינר‬ ‫לפנה"ס (בשם "רושלמם")‪ .‬הקבוצה הקדומה רשומה על קערות חרס‪ ,‬ואילו הקבוצה‬ ‫המאוחרת רשומה על צלמיות טין‪ ,‬המסמלות את המושלים המשועבדים לפרעה והכורעים‬ ‫לו ברך‪ .‬כתבי המארות הם המקור ההיסטורי החשוב ביותר על כנען לפני אמצע האלף השני‬ ‫לפנה"ס מפני שהם מונים עשרות מושלים ואת מקומות שלטונם בארץ זו‪ ,‬פורסים לפנינו‬ ‫יריעה אתנית ויישובית מרהיבה‪ ,‬ומשקפים את תחומי שליטתה‪ ,‬או לפחות השפעתה‪ ,‬של‬ ‫מצרים באסיה בימי הממלכה התיכונה‪.‬‬ ‫צלמית חרס מקבוצת כתבי המארות המאוחרת‬ ‫בתחום ההר המרכזי של הארץ נזכרת בקבוצת התעודות הקדומה ירושלים לבדה‪ ,‬ואילו‬ ‫בקבוצה המאוחרת נוספת עליה שכם‪ .‬כבר בימים הקדומים ההם מופיעות ירושלים ושכם‬ ‫כ מרכזי השליטה העיקריים באזור יהודה ושומרון‪ ,‬עובדה הבאה לידי ביטוי כעבור מאות‬ ‫שנים גם בתעודות אל עמרנה (ראו להלן)‪ .‬מכל מקום‪ ,‬כתבי המארות מוכיחים שירושלים‬ ‫הייתה אז מרכז בעל חשיבות‪ ,‬עד כדי כך ששליטי מצרים שמו את עינם במקום זה‪ ,‬אף על‬ ‫פי ששכן הרחק מהמולת האירועים הבינלאומיים‪ .‬על טיבה האתני של אוכלוסיית ירושלים‬ ‫מורים שמות שליטיה‪ ,‬שנשתמרו רק בתעודות הקדומות של כתבי המארות‪ .‬שמות השליטים‬ ‫הם שמות שמיים מערביים מובהקים‪ .‬מוזכרים בירושלים (כמו בכמה מקומות אחרים) שני‬ ‫מושלים בקבוצה הראשונה‪ ,‬ואילו בקבוצה המאוחרת מוזכר מושל יחיד‪ ,‬עובדה העשויה‬ ‫ללמד על התמורות שחלו במשטר המדיני בירושלים ובארץ‪ ,‬ואולי אף על תהליך העיור‬ ‫שעברה ירושלים‪.‬‬ ‫ירושלים בתקופת הברונזה‬ ‫‪23‬‬ ‫בחפירותיהם של קניון ושילה נתגלו באמצע המדרון המזרחי של שלוחת עיר דוד‬ ‫קטעים שונים של חומה בעלת קדמות הבנויה מאבנים גדולות (חומה ‪ NB‬של קניון ממערב‬ ‫למעיין הגיחון וחומה בשטח ‪ E‬של שילה)‪ .‬קטעים אלו תוארכו ע"י החופרים ומרבית‬ ‫החוקרים לתקופת הברונזה התיכונה ‪( II‬קיים דמיון רב בינה לבין חומות אחרות מתקופה זו‬ ‫בהר המרכזי)‪ .‬קניון סברה שיש לראות בקטע שהיא חשפה חלק משער העיר או מגדל בתוך‬ ‫החומה‪ .‬מיקומה של החומה במורד המדרון מעיד שהעיר השתרעה על חלקים ניכרים של‬ ‫השלוחה ולא רק בפסגתה‪.‬‬ ‫ממצאי חפירותיהם של רייך ושוקרון הוסיפו רבות לידיעותינו על העיר ירושלים‬ ‫בתקופת הברונזה התיכונה ‪ .II‬אלו כוללים מערכות מים משוכללות‪ ,‬ברכה לאגירת מים‪,‬‬ ‫וביצורים מונומנטליים שנבנו בנקודה נמוכה במדרון על מנת להגן על אזור המעיין‬ ‫ולהקיפו‪ .‬גילויים חדשים אלו חייבו שינוי בהבנתנו את תיארוכם ושימושם של מפעלי המים‬ ‫השונים בירושלים הקדומה (וראו להלן)‪ .‬ייתכן ומערכת הביצור מתקופה זו בלטה מקו‬ ‫החומה כלפי מזרח‪ ,‬ונועדה לאפשר גישה בטוחה דרך מסדרון מבוצר אל אזור המעיין‬ ‫המוקף אף הוא בחומה‪ .‬מנגד‪ ,‬על סמך ממצאי חפירותיהם‪ ,‬רייך ושוקרון הטילו ספק בכך‬ ‫שקטעי הקיר שנמצאו על ידי קניון ושילה אכן שייכים לחומת העיר מתקופת הברונזה‬ ‫התיכונה‪ ,‬והניחו שהחומה עברה בתוואי נמוך ומזרחי אף יותר שקטע קטן ממנו נחשף‬ ‫מדרום וצמוד למגדל המעיין‪.‬‬ ‫מבנים אשר התגלו בתוך העיר (בצמוד לקירות שאותם זיהו בתור חומות) בחפירותיהם‬ ‫של קניון ושילה הכילו ממצאים רבים בני התקופה כגון כלי חרס‪ ,‬חרפושיות ושיבוצי עצם‪.‬‬ ‫בנוסף לשרידים אלו נתגלו בחפירותיו של שילה בשטח ‪ E‬שני קברים‪ ,‬אחד של בוגר ואחד‬ ‫של תינוק‪ ,‬שכוסו בשברים גדולים של קנקנים‪ .‬בחפירתה של מזר בחלקו הצפוני של עיר‬ ‫דוד (סמוך לשטח ‪ )G‬נחשף משטח מיושר אותו תיארכה לתקופת הברונזה התיכונה ‪.II‬‬ ‫הוצע שמשטח זה נבנה על מנת לנקז מים עבור פעולות שנעשו במתקנים קטנים שנחצבו‬ ‫בסלע בחלקה המזרחי של החפירה‪ .‬בחפירותיה נתגלו גם בולה כפולה וטביעת חותם בני‬ ‫התקופה‪ .‬מזר הציעה שאזור החפירה שלה בראש השלוחה היה מחוץ לעיר בתקופה זו‪,‬‬ ‫ושחומת העיר הצפונית עברה בתוואי דרומי יותר לאזור מבנה האבן הגדול‪ ,‬אולם דעה זו‬ ‫אינה מקובלת על מרבית החוקרים‪.‬‬ ‫מפעלי המים בברונזה התיכונה‬ ‫כאמור‪ ,‬תגליותיהם של רייך ושוקרון שינו לחלוטין את הבנתנו את מפעלי המים הקדומים‬ ‫של ירושלים‪ .‬כיום מוסכם על כל החוקרים כי מערכות מים מורכבות הוקמו כבר בתקופת‬ ‫הברונזה התיכונה (עד לתגליות אלו סברו מרבית החוקרים כי מפעלי המים הקדומים‪,‬‬ ‫להוציא תעלות כאלו ואחרות‪ ,‬הינם מתקופת הברזל)‪.‬‬ ‫שחזור המערכות עבר שינויים במהלך השנים בעקבות תגליות חדשות‪ ,‬אך עיקר‬ ‫המערכת הינו מעבר תת קרקעי שהוביל מתוך העיר לעבר המעיין ומאגר מים מבוצר‪.‬‬ ‫תחילת המעבר ממערב לקו החומות שהוזכרו לעיל‪ ,‬ומרביתו ירידה תלולה יחסית (בדומה‬ ‫לצניחת הסלע כנראה) ולאחר מכן תעלה כמעט אופקית שהוליכה לכיוון מאגר המים (בעבר‬ ‫סברו שהמערכת הוליכה לברכת אגירה‪ ,‬וכיום מקובל שהיה מעבר מבוצר לעבר מגדל בנוי‬ ‫על המעיין שבו נאגרו המים)‪ .‬ראוי לציין כי לדעת רייך ושוקרון‪ ,‬בתקופת הברזל הועמקה‬ ‫‪24‬‬ ‫אהרון גרינר‬ ‫החציבה בתעלה האופקית ואז נחשף ראשו של פיר וורן‪ ,‬שלא היה ידוע עד המאה הח'‬ ‫לפנה"ס (לתיארוך השלב המאוחר במפעלי המים‪ ,‬ראו גם בפרק הבא)‪ .‬כהכללה‪ ,‬מקובלת‬ ‫דעתם של רייך ושוקרון על מרבית החוקרים‪ ,‬אם כי לא על כולם (וראו מאמריו של דן גיל)‪.‬‬ ‫תכנית מפעלי המים בירושלים הקדומה‬ ‫כיוון שהתברר שהפרשי הגובה בין קרקעיתה של ברכת האגירה החצובה (מדרום למגדל‬ ‫המעיין) לבין התעלות שהובילו מים מאזור מעיין הגיחון (תעלות ‪ II‬ו‪ ,)III-‬לא אפשרו את‬ ‫מילויה על ידי תעלות אלו‪ ,‬הסיקו החופרים שהברכה התמלאה על ידי מי גשמים (במיוחד‬ ‫בזמנים בהם לא סיפק המעיין כמות מספיקה של מים)‪ ,‬ושחדר עגול נוסף שנחצב‬ ‫בקרקעיתה התמלא ממים שהוזרמו אליו מתעלות אלו‪ .‬כאמור‪ ,‬תעלה ‪( II‬תעלת השילוח)‬ ‫ירושלים בתקופת הברונזה‬ ‫‪25‬‬ ‫הובילה את המים דרומה אל עבר הברכה החצובה (או החדר העגול‪ ,‬וזאת באמצעות תעלה‬ ‫‪ III‬שהתפצלה ממנה)‪ ,‬והלאה לכיוון ברכה נוספת שהייתה בקדרון מחוץ לעיר (תעלה זו‬ ‫נחצבה כתעלה מקורה על פני השטח באורך של ‪ 190‬מטרים‪ ,‬ובשלב שני נוסף לה המשך‬ ‫חצוב מתחת לקרקע שפנה מזרחה)‪ .‬ייתכן ותעלות ‪ IV‬ו–‪ V‬הסתומות נחצבו אף הן‬ ‫בברונזה התיכונה ‪ II‬בכוונה להתחבר לברכה החצובה‪ ,‬אולם מערכת תעלות זו מעולם לא‬ ‫הושלמה כמתוכנן‪ .‬כפי שניתן להבין‪ ,‬רחוקה הדרך להבנה מלאה של מערכות המים השונות‬ ‫מתקופה זו ואחרות‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬על בסיס מספר תאריכי פחמן ‪ 14‬שהתקבלו לאחרונה הוצע‬ ‫כי הביצור שהגן על המעיין ממזרח נבנה רק בתקופת הברזל ב‪ .‬ואולם‪ ,‬הצעה זו עוררה‬ ‫הסתייגויות שונות‪ ,‬והמחקר בנושא נמצא בראשיתו‪.‬‬ ‫קברים‬ ‫כבתקופות רבות אחרות‪ ,‬קברי התקופה מרוכזים מזרחית לגבעת עיר דוד במדרונות הר‬ ‫הזיתים‪ ,‬כפר השילוח‪ ,‬בית עניה ובאזור הר הצופים‪ .‬ראוי לציון קבר שנתגלה ליד כנסיית‬ ‫דומינוס פלוויט שעל הר הזיתים‪ ,‬שנחפר על ידי סלרס ב‪ .1964-‬שימושו של קבר זה החל‬ ‫בברונזה התיכונה ‪ ,II‬והמשיך ברצף עד לתקופת הברונזה המאוחרת ‪II‬א‪ .‬ממצאי קבר זה‬ ‫היו רבים ומגוונים‪ ,‬ומהווים עדות מאלפת לתרבות החומרית ולחיי היום‪-‬יום בירושלים‬ ‫בתקופות אלו‪.‬‬ ‫העורף החקלאי של ירושלים‬ ‫תקופת הברונזה התיכונה ‪ II‬הינה התקופה הראשונה שבה התפתח סביב העיר ירושלים‬ ‫עורף חקלאי של ממש‪ .‬האתרים החקלאיים בני התקופה שנתגלו בסביבתה של העיר‬ ‫מעידים על כך שכלכלת ירושלים ותושביה התבססה לא רק על היצע הקרקעות בסביבה‬ ‫הסמוכה לעיר‪ ,‬אלא גם על סביבות אקולוגיות נוחות יותר המצויות בעיקר ממערבה‬ ‫ומצפונה של העיר‪ .‬דוגמה לכך ניתן למצוא באתרי החקלאות והיישוב הרבים שנמצאו‬ ‫בנחל רפאים הרחב שהיה נוח לקיום חקלאות בעל ושלחין‪.‬‬ ‫ירושלים בתקופת הברונזה התיכונה‪ :‬סיכום‬ ‫מפעלי הבנייה והחציבה של ירושלים מתקופת הברונזה התיכונה ‪ II‬מעידים על השקעה‬ ‫יוצאת דופן ועל יכולת הארגון המפותחת של אוכלוסיית ירושלים בתקופה זו‪ .‬חומות העיר‬ ‫ומפעלי הבנייה המשיכו כנראה לשמש את תושבי העיר גם במהלך תקופת הברונזה‬ ‫המאוחרת‪ .‬מכלול הממצאים הארכיאולוגים‪ ,‬בשילוב עם הטקסטים המצריים‪ ,‬מהווים עדות‬ ‫לחשיבותה ומרכזיותה של ירושלים באזור ההר המרכזי (יחד עם העיר שכם)‪ .‬זו היא תקופה‬ ‫שבה התגבשו ישויות פוליטיות מפותחות בארץ‪-‬ישראל בכלל ובהר המרכזי בפרט‪ ,‬ונראה‬ ‫שאף ירושלים הפכה לעיר ממלכה כנענית ששלטה על אזורים נרחבים בסביבתה‪ .‬ניתן‬ ‫לראות בירושלים של הברונזה התיכונה ‪ – II‬על ביצוריה המרשימים – מרכז שבו ישבו‬ ‫השליטים בעוד שמרבית האוכלוסייה גרה ביישובים פרוזים‪ .‬מערך ערי מדינה של הברונזה‬ ‫התיכונה ‪ ,II‬כאשר סביבן שטח חסות מצומצם‪ ,‬יצר מסורת פוליטית‪/‬חברתית שהמשיכה‬ ‫להשפיע על תולדות ישראל במידה רבה אף בתקופות מאוחרות יותר‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬ ‫הופעתם של יישובים מבוצרים באזור ההר המרכזי‪ ,‬כדוגמת ירושלים ושכם‪ ,‬מבשרת את‬ ‫‪26‬‬ ‫אהרון גרינר‬ ‫תחילת המערך המדיני המאפיין את האזור גם במשך תקופת הברונזה המאוחרת‪ .‬ראוי לציין‬ ‫שלאחרונה הציע דוד אוסישקין שאת כל מפעלי הבנייה המתוארים לעיל יש לתארך מחדש‬ ‫לתקופת הברזל ב'‪ .‬כך‪ ,‬היישוב בירושלים בימי הברונזה התיכונה נותר חסר ביצורים‬ ‫ומפעלי מים משמעותיים‪.‬‬ ‫למרות שהעדויות לפעילות בעיר דוד בהמשכה של תקופת הברונזה התיכונה ‪( II‬המאה‬ ‫ה‪ 17-‬לפנה"ס) מועטות ביותר‪ ,‬יש לשער שהעיר המשיכה להתקיים‪ ,‬בייחוד לאור‬ ‫הממצאים מפרק זמן זה מהקבורות שבסביבה הקרובה של העיר‪ .‬אף על פי שאין כלל‬ ‫עדויות לחורבנה של העיר בסוף הברונזה התיכונה‪ ,‬ישנה מחלוקת לגבי המשכיות היישוב‬ ‫בירושלים בין הברונזה התיכונה ‪ II‬לברונזה המאוחרת ‪ 1400–1600( I‬לפנה"ס)‪ ,‬ממנה‬ ‫נחשפו רק שרידים דלים מאזור עיר דוד‪ .‬גם כאן ניתן להצביע על הקברים סביב העיר‬ ‫כעדות דווקא להמשכיות היישוב במעבר בין תקופת הברונזה התיכונה ‪ II‬לתקופת הברונזה‬ ‫המאוחרת‪ .‬עם זאת‪ ,‬ייתכן שאת הקברים יש לקשור לאוכלוסיות נוודיות למחצה שחיו‬ ‫באזור‪ ,‬ואין בהם בכדי ללמד על המשכיות יישובית‪ ,‬וייתכן שמיעוט הממצא מעיד על‬ ‫משבר שחל במעבר בין תקופת הברונזה התיכונה לברונזה המאוחרת‪ ,‬תופעה המוכרת‬ ‫מאזורים אחרים ברחבי ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫ירושלים בתקופת הברונזה המאוחרת‬ ‫אף שעם השנים מתווספים לידיעותינו ממצאים נוספים מתקופה זו‪ ,‬ממשיכים השרידים‬ ‫הארכיאולוגיים הדלים שנמצאו בירושלים מהתקופה הבאה‪ ,‬הברונזה המאוחרת ‪–1400( II‬‬ ‫‪ 1200‬לפנה"ס)‪ ,‬להוות אתגר עבור חוקרי העיר‪.‬‬ ‫מכתבי אל עמרנה‬ ‫קיומה של ירושלים בתקופה זו‪ ,‬לפחות במחציתה של המאה ה‪ 14-‬לפנה"ס‪ ,‬ידוע לנו‬ ‫מתכתובת התעודות מהארכיון המצרי שנתגלה באתר אל עמרנה‪ .‬זהו ארכיון ממלכתי‪,‬‬ ‫המקיף למעלה מ‪ 350-‬איגרות טין בשפה האכדית‪ .‬אלו איגרות שהפרעונים אמנחותפ ה‪-‬‬ ‫‪ ,III‬ובייחוד בנו אמנחותפ ה‪ ,IV-‬המוכר יותר בשמו אח'נתון‪ ,‬החליפו עם שליטי‬ ‫המעצמות של אותו זמן‪ ,‬ובעיקר עם המושלים הכפופים להם על אדמת כנען‪ .‬ארכיון זה‬ ‫מהווה את המקור העיקרי להכרת ארץ‪-‬ישראל בתקופת הברונזה המאוחרת‪ .‬ניתן ללמוד‬ ‫שבתקופה זו היו ברחבי כנען כ‪ 20-‬ערי ממלכה‪ ,‬רובן במישור החוף‪ ,‬בשפלה ובעמקים‪.‬‬ ‫מאזור ההר המרכזי מוזכרים הערים שכם וירושלים‪ .‬נראה שהארץ הייתה מחולקת בין‬ ‫הערים הללו (וכנראה גם אחרות שלא הוזכרו בתעודות)‪.‬‬ ‫שישה מכתבים שנמצאו בארכיון אל עמרנה נשלחו על ידי מושל ירושלים‪ ,‬עבדיחבה‬ ‫(מכתבים ‪ )290–285‬לפרעה‪ ,‬מרביתן לאח'נתון‪ .‬מושל ירושלים נשא שם שחציו כנעני‬ ‫וחציו חורי‪ .‬במכתבים מהדהדות סערת התקופה וחרדתו של שליט ירושלים נוכח הסכנות‬ ‫המאיימות על העיר חדשות לבקרים‪ ,‬ונחשפים התככים והמזימות מצד השכנים‪ ,‬החותרים‬ ‫תחת ממלכת ירושלים ומסכנים את קיומה‪ .‬עם אויביו של שליט ירושלים נמנו בני לבאיה‪,‬‬ ‫השולטים בשכם‪ ,‬ובייחוד מלכיאילו‪ ,‬מלך גזר – שליטי שתי הממלכות שגבלו במדינת‬ ‫ירושלם מצפון וממערב ועשו יד אחת נגדה‪ .‬כן הצטרפו לחזית האנטי‪-‬ירושלמית הערים‬ ‫לכיש‪ ,‬גת ואפילו אשקלון הרחוקה‪ .‬לפיכך‪ ,‬פונה עבדיחבה במכתבים אלו אל המצרים‬ ‫ירושלים בתקופת הברונזה‬ ‫‪27‬‬ ‫בבקשה לעזרה צבאית במאבקיו נגד הגורמים העוינים מערים אלו‪ .‬אולם יותר מכל עורער‬ ‫בטחונה של ירושלים על ידי כנופיות העפירו‪ ,‬שפשטו בין המרכזים העירוניים‪ .‬במכתבו‬ ‫האחרון מבטא עבדיחבה את ייאושו הגובר בפני מלך מצרים‪ ,‬וטוען שהוא זקוק לעזרה‬ ‫מידית לפני שהעיר תיפול בפני אויביו (בדיקות פטרוגרפיות הראו כי התעודות הללו נוצרו‬ ‫בירושלים)‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנם מכתבים ממלך גת‪ ,‬שוורדתה‪ ,‬המזכירים את ירושלים‪ ,‬ומרמזים על‬ ‫חשיבותה האזורית בתקופה זו‪.‬‬ ‫תעודה מאל‪-‬עמרנה שבה מוזכרת ירושלים‬ ‫כאמור‪ ,‬מצב הביטחון החמיר במיוחד בגבולה המערבי של ממלכת ירושלים‪ ,‬ועל כך מורות‬ ‫מספר ידיעות‪ :‬שיירה ששוגרה מירושלים לפרעה נשדדה בעמק אילון‪ ,‬והערים רבתה‬ ‫וקעילה סופחו לארץ האויב‪ .‬אולם גם העיר גופה לא ניצלה מפורענויות‪ ,‬ויש שחיי השליט‬ ‫עצמם היו בסכנה‪ .‬באחת התקריות החמורות היו מעורבים אנשים מכוש‪ ,‬היינו מארץ נוביה‪,‬‬ ‫שבוודאי חנו בירושלים כחיל מצב מטעם הממשל המצרי‪ .‬מלך ירושלים הטיל על אנשים‬ ‫אלה אשמה כבדה של התפרצות למצודתו וניסיון להתנקש בחייו‪ .‬קריאות ההצלה‬ ‫הנואשות‪ ,‬החוזרות ונשנות‪ ,‬של מלך ירושלים באוזני פרעה מבליטות ביתר שאת את בידודו‬ ‫המדיני והצבאי המשווע‪ ,‬המוצא ביטוי קולע בזעקתו "הנני כספינה בלב ים!"‪ .‬מובן מאליו‬ ‫שאת כל הטענות והקובלנות של מלך ירושלים כלפי אויביו מזה‪ ,‬ואת הצהרות תום לבו‬ ‫ונאמנותו לפרעה מזה‪ ,‬אין לקבל כלשונן‪ .‬איגרות ירושלים משקפות את מערכת היחסים‬ ‫הסבוכה עם השלטון המצרי העליון ואת אווירת החשד ששררה בין שני הצדדים‪ ,‬אוירה‬ ‫אופיינית גם לערי המלוכה האחרות‪ .‬אך מסתבר שמעמדה המדיני העדין למדי של ירושלים‬ ‫אילץ את הנהגתה להשליך את יהבה על העזרה הצבאית של מצרים‪ .‬לפיכך שוגרו שליחים‬ ‫‪28‬‬ ‫אהרון גרינר‬ ‫בתכיפות ובבהילות לחצר פרעה‪ .‬נראה שגם כאשר גמרה אומר מצרים להיענות לתביעותיו‬ ‫של בן חסותה‪ ,‬שהיו צנועות למדי – כגון הבקשה למשלוח יחידה של חמישים חיילים כדי‬ ‫לתגבר את חיל המצב בעירו – החשת העזרה הייתה משימה קשה ומסובכת‪ .‬אין להתפלא‬ ‫ששליט ירושלים חוזר ומתלונן לפני פרעה על מחדלי הפקידות המצרית ואוזלת ידה‪ .‬אולם‬ ‫בלית ברירה נשארת ירושלים ‪,‬המוקפת אויבים‪ ,‬ממלכה כפופה למצרים‪ ,‬וביחסי כפיפות‬ ‫חמורים יותר משאר ערי המלוכה בכנען‪ .‬שליטה קושר את גורלו לחלוטין בשלטון פרעה‪.‬‬ ‫העדויות הארכיאולוגיות‬ ‫כאמור‪ ,‬העדויות הארכיאולוגיות מעירו של עבדיחבה‪ ,‬כמו משאר תקופת הברונזה‬ ‫המאוחרת‪ ,‬אינן רבות‪ .‬מערכת התמך והטראסות האדירה שנתגלתה במדרון המזרחי של עיר‬ ‫דוד בחפירותיהם של קניון ושילה תוארכה בתחילה לתקופה זו‪ .‬זו היא מערכת של "ארגזי"‬ ‫אבן שנמצאה תחת מבנה האבן המדורג‪ .‬החופרים סברו שמערכת זו שימשה‪ ,‬עקב תלילות‬ ‫המדרון‪ ,‬כמסד התומך בבנייה שבראש הגבעה‪ .‬ממצא החרסים מתקופת הברונזה המאוחרת‬ ‫במילויי מבנה הארגזים הביא בזמנו את שילה לתארך את זמן בניית המערכת לברונזה‬ ‫המאוחרת‪ .‬אולם בחינה מחודשת של הממצא הקרמי על ידי חוקרים שונים‪ ,‬כולל מרגרט‬ ‫שטיינר‪ ,‬ג'יין קאהיל‪ ,‬ואילת מזר‪ ,‬ובעיקר העובדה שעל רצפת מבנה שהתגלה מתחת‬ ‫לטראסות נמצא קנקן שפת צווארון שאופייני לראשיתה של תקופת הברזל‪ ,‬הוכיחו שיש‬ ‫לתארך את מערכת הטראסות (ה"ארגזים") וקירות התמך הללו לתקופת הברזל הקדומה‬ ‫(וייתכן ששימשו יחד עם מבנה האבן המדורג שנמצא מעליהם)‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ישנם חרסים (הכוללים כלים מיובאים קיפרים ואיגיאים המאפיינים את‬ ‫התקופה) שנתגלו במהלך החפירות השונות בלא הקשר ברור ובלי קשר למבנים בני‬ ‫התקופה‪ .‬אלו נתגלו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬במילויים ובשפכים של חפירות קניון‪ ,‬בחפירות שילה‬ ‫בשטחי ‪ ,E‬ו‪ ,G-‬ובחפירותיה של מזר – הן מעל שטח ‪ G‬והן בעופל‪ ,‬כולל חרפושית‬ ‫מצרית‪ ,‬ראש חץ‪ ,‬ופך ייבוא קיפרי‪ .‬כדאי לציין במיוחד שבר תעודה מטין בסגנון מכתבי אל‬ ‫עמרנה שנתגלה בחפירות העופל באדמת מילוי‪ .‬בשל גודלה הקטן של הכתובת‪ ,‬ניתן‬ ‫לשחזר ממנה רק מילים בודדות‪ ,‬אשר לא שופכות אור רב על תוכן המכתב‪ ,‬הכותב או‬ ‫הנמענים‪ .‬מזר הציעה שייתכן ומכתב זה היה עותק של מכתב ששלח מלך ירושלים‪,‬‬ ‫עבדיחבה‪ ,‬לפרעה‪ .‬לדעתה‪ ,‬בדומה למצב בתקופת הברונזה התיכונה ‪ ,II‬השטח בראש‬ ‫הגבעה המשיך להיות פתוח בתקופה זו‪.‬‬ ‫ברקאי הציע את קיומו של מקדש מצרי מצפון לשער שכם‪ ,‬באזור בית הספר הצרפתי‬ ‫למקרא וארכיאולוגיה‪ .‬ייתכן ומקדש זה עמד על אם הדרך מירושלים צפונה‪ .‬טענה זו‬ ‫מבוססת על פריטים שונים בסגנון מצרי שנמצאו באזור‪ ,‬אולם נסיבות גילויים ותיעוד‬ ‫הממצאים אינם מאפשרים להסיק מסקנות חד‪-‬משמעיות בקשר לזיהוי המקדש‪.‬‬ ‫קברים‬ ‫קברי התקופה נמצאו מחוץ לעיר עצמה‪ .‬ראוי לציון מיוחד הוא הקבר מאזור דומינוס‬ ‫פלוויט אשר במורדות הר הזיתים (שהוזכר לעיל)‪ .‬קבר זה שימש במשך דורות רבים‪,‬‬ ‫ונתגלתה בו כמות אדירה של כלים‪ ,‬כולל כלי ייבוא רבים‪ .‬ישנו קבר בנוסף שנתגלה בשנות‬ ‫ירושלים בתקופת הברונזה‬ ‫‪29‬‬ ‫ה‪ 30-‬של המאה הקודמת באזור שכונת נחלת אחים שבירושלים‪ .‬קבר זה נחפר על ידי‬ ‫בנימין מזר‪ ,‬ופורסם שנים לאחר מכן על ידי רות עמירן‪ .‬בדומה לקבר מדומינוס פלוויט‪,‬‬ ‫הוא הכיל כלי חרס מיובאים רבים מקפריסין ויוון ותוארך אף הוא למאה ה‪ 14-‬לפנה"ס‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬מרחקו הגדול של קבר זה מהעיר ירושלים עצמה מעלה ספק אם הנקברים בו היו אכן‬ ‫תושבי העיר‪ .‬מלבד קברים אלו‪ ,‬ישנם קברים בודדים נוספים שנחפרו בבית עניה‪ ,‬גבעת‬ ‫"ארמון הנציב"‪ ,‬ועוד‪ .‬ישנו מכלול כלים בני התקופה שנתגלה בחפירותיהם של בארי‬ ‫וזילברבוד בשכונת ראס אל עמוד‪ .‬מקור המכלול הינו כנראה בקבר שלא שרד‪ .‬לא מוכרים‬ ‫יישובים כפריים בעורף החקלאי של ירושלים מתקופה זו‪ ,‬אך הדבר אינו ייחודי דווקא‬ ‫לירושלים ואין בכך בהכרח כדי ללמד על הירידה במעמדה של העיר בתקופה זו‪.‬‬ ‫ירושלים בתקופת הברונזה המאוחרת‪ :‬סיכום‬ ‫בעיית חוסר המתאם בין תיאורה של העיר במכתבי אל עמרנה‪ ,‬ובין השרידים‬ ‫הארכיאולוגים המעטים שהתגלו מתקופת הברונזה המאוחרת מוכרת למחקר והיו אף‬ ‫שטענו כי בירושלים היה פער יישובי שנמשך בין המאות ה‪ 17-‬וה‪ 12-‬לפנה"ס ואולי אף‬ ‫יותר מכך (היו שדיברו על פער של ‪ 1000‬שנה)‪ .‬על מנת להסביר את הפער‪ ,‬הציעו שטיינר‬ ‫ופרנקן כי "אורשלים" הנזכרת במכתבי אל עמרנה אינה ירושלים אשר בעיר דוד‪ ,‬ויש‬ ‫לחפשה במקום אחר‪ .‬שטיינר נסוגה מרעיון זה בשלב מאוחר יותר‪ ,‬והציעה שהיישוב‬ ‫בתקופה זו כלל רק אזור קטן ומבוצר עבור משפחת המושלים‪ .‬נעשה גם ניסיון "להזיז" את‬ ‫ירושלים צפונה לאזור הר הבית‪ .‬טיעון זה אינו מבוסס כמובן על ממצאים ארכיאולוגיים‪,‬‬ ‫ואף אין רמזים לכך בטופוגרפיה ובמקורות ההיסטוריים (וראו בהרחבה בפרק הבא בספר‬ ‫זה)‪ .‬לדעת נאמן ומאיר‪ ,‬חוסר התאמה זה הינו דוגמה מובהקת המצביעה של מגבלות‬ ‫הממצא הארכיאולוגי ולכן יש להיזהר בהסקת מסקנות מן החסר‪ .‬דבר זה נכון במיוחד‬ ‫באתר הקדום של ירושלים – גבעה תלולה שעברה סחף ותהליכי בנייה והרס מסיבים לאורך‬ ‫התקופות‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬הצטברות העדויות מלמדת כי אין פער יישובי בירושלים של תקופת הברונזה‬ ‫המאוחרת‪ ,‬ומכלול העדויות מאפשר להעריך שלאורך תקופת הברונזה המאוחרת היה‬ ‫בירושלים יישוב קטן שהשתרע על מרבית השלוחה‪ .‬סביר‪ ,‬אם כי אין עדות ארכיאולוגית‬ ‫מפורשת לכך‪ ,‬שחומות העיר ומפעלי המים שנבנו בברונזה התיכונה ‪ II‬הוסיפו לשמש גם‬ ‫במשך הברונזה המאוחרת‪ .‬יישוב זה שיחק תפקיד מרכזי במערכת הגאו‪-‬פוליטית של‬ ‫התקופה‪ ,‬לפחות באזור ההר המרכזי והשפלה‪ ,‬ובו שכנה קבוצת חיילים מצריים‪ .‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬מבחינת שטחה הבנוי לא הייתה ירושלים עיר‪-‬ממלכה בקנה מידה רחב בתקופה זו‪,‬‬ ‫ואל לנו להשוות בינה לבין הערים הגדולות המוכרות מאזורים אחרים בכנען‪ .‬העדות‬ ‫הארכיאולוגית אינה מעידה על הרס היישוב בסוף הברונזה המאוחרת (כפי שקרה ביישובים‬ ‫רבים אחרים בכנען)‪ ,‬אך נוכח השרידים המקוטעים יש להיזהר מהסקת מסקנות מעין זה‪.‬‬ ‫לאור היעדרם של ממצאים משמעותיים מרוב תקופת הברונזה המאוחרת‪ ,‬בולטת במיוחד‬ ‫הימצאותם של שרידים מרשימים מראשית תקופת הברזל ‪ .I‬נושא זה שייך לדיון על‬ ‫התקופה הבאה‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫אהרון גרינר‬ ‫ביבליוגרפיה מוערת‬ ‫אוסישקין‪ ,‬א'‪ ,‬תשע"ז‪" ,‬האם הייתה ירושלים יישוב מבוצר בתקופת הברונזה התיכונה?‬ ‫הצעה חלופית"‪ ,‬בתוך‪ :‬א' ברוך וא' פאוסט (עורכים)‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪ :‬הקובץ‬ ‫העשרים ושתיים‪ ,‬רמת‪-‬גן‪ ,‬עמ' ‪ .39-7‬במאמר מציע המחבר תיארוך חדש של מפעלי‬ ‫הבנייה של תקופת הברונזה התיכונה בירושלים‪.‬‬ ‫אחיטוב‪ ,‬ש'‪ ,‬תשס"ט‪" ,‬ירושלים בתקופת אל‪-‬עמארנה"‪ ,‬בתוך‪ :‬א' מירון (עורך)‪ ,‬מחקרי עיר‬ ‫דוד וירושלים הקדומה ‪ :4‬דברי הכנס העשירי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪ .29–15‬במאמר דן‬ ‫אחיטוב בתכתובת המכתבים שעוסקים בעיר ירושלים שנמצאו בתל אל עמארנה‪ .‬הוא‬ ‫דן בגודל העיר ובשטח שעליו היא שלטה‪.‬‬ ‫אייזנברג‪ ,‬ע'‪ ,‬ודה גרוט‪ ,‬א'‪ ,‬תשס"ב‪" ,‬ירושלים וסביבותיה בתקופת הברונזה התיכונה"‪,‬‬ ‫בתוך‪ :‬א' פאוסט וא' ברוך (עורכים)‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪ :‬דברי הכנס השביעי‪,‬‬ ‫רמת‪-‬גן‪ ,‬עמ' ‪ .12–7‬במאמר סוקרים המחברים את השרידים הארכיאולוגיים מתקופת‬ ‫הברונזה התיכונה ב' שנמצאו בשלוחת עיר דוד‪ ,‬ואת חשיבותה של ירושלים במרחב‪.‬‬ ‫בארי‪ ,‬ר'‪ ,‬וזילברבוד‪ ,‬א'‪ ,‬תשס"ט‪" ,‬יישובים מתקופת הברונזה בראס אל‪-‬עמוד"‪ ,‬בתוך‪ :‬ד'‬ ‫עמית‪ ,‬ג' שטיבל‪ ,‬וא' פלג‪-‬ברקר (עורכים)‪ ,‬חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים‬ ‫וסביבותיה‪ :‬קובץ מחקרים‪ ,‬כרך ג‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪ .93–81‬במאמר מתארים המחברים‬ ‫את ממצאיהם מחפירה בראס אל‪-‬עמוד שבו נתגלה יישוב מתקופת הברונזה הביניימית‪.‬‬ ‫ברקאי‪ ,‬ג'‪ ,‬תשנ"א‪" ,‬מקדש מצרי מתקופת הברונזה המאוחרת בירושלים?"‪ ,‬ארץ ישראל‪,‬‬ ‫כ"א‪ ,‬עמ' ‪ .106–94‬במאמר מפרסם המחבר ממצאים בעלי סגנון מצרי שנמצאו‬ ‫בחפירה מצפון לשער שכם‪ .‬שרידים אלו מעידים לדעתו על קיומו של מקדש מצרי‬ ‫מהמאה ה‪ 13-‬לפנה"ס‪.‬‬ ‫גונן‪ ,‬ר'‪ ,‬תשמ"ה‪" ,‬על קברים עתיקים ומקומות קדושים – מערת‪-‬המכפלה והר‪-‬הבית"‪,‬‬ ‫קתדרה‪ ,34 ,‬עמ' ‪ .14–3‬במאמר מציעה המחברת את הסברה שהמערה שתחת אבן‬ ‫השתייה הינה קבר פיר עתיק מתקופת הברונזה הביניימית‪.‬‬ ‫גיל‪ ,‬ד'‪ ,‬תשע"ב‪" ,‬באר פיר וורן מתקופת הברונזה התיכונה ב' בעיר דוד"‪ ,‬בתוך‪ :‬א' ברוך‪,‬‬ ‫א' לוי‪-‬רייפר וא' פאוסט (עורכים)‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪ :‬הקובץ השבעה‪-‬עשר‪,‬‬ ‫רמת‪-‬גן‪ ,‬עמ' ‪ .42–7‬במאמר מסכם המחבר את התיאוריות שלו לגבי תיארוך השימוש‬ ‫בפיר וורן‪ .‬הוא טוען שהוא היה בשימוש כבר בימי הברונזה התיכונה ב'‪ ,‬בניגוד‬ ‫לדעתם של רייך ושוקרון‪.‬‬ ‫גיל‪ ,‬ד'‪ ,‬תשע"ג‪" ,‬סוגיות ומחלוקות בהבנת מפעלי הספקת המים בעיר דוד המקראית"‪,‬‬ ‫בתוך‪ :‬א' ברוך‪ ,‬י' לוין וא' לוי‪-‬רייפר (עורכים)‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪ :‬הקובץ‬ ‫השמונה‪-‬עשר‪ ,‬רמת‪-‬גן‪ ,‬עמ' ‪ .74–31‬במאמר מסכם המחבר את הבחנותיו לגבי‬ ‫תיארוכם ושימושם של מפעלי המים השונים בעיר דוד‪ .‬המאמר כולל גם פירוט של‬ ‫התיאוריות של רייך ושוקרון בנושאים אלו‪.‬‬ ‫דה גרוט‪ ,‬א'‪ ,‬תשע"ג‪" ,‬הערות להתפתחותה של ירושלים בתקופת הברונזה והברזל"‪ ,‬בתוך‪:‬‬ ‫א' ברוך‪ ,‬י' לוין וא' לוי‪-‬רייפר (עורכים)‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪ :‬הקובץ השמונה‪-‬‬ ‫עשר‪ ,‬רמת‪-‬גן‪ ,‬עמ' ‪ .13–7‬המאמר מסכם את הידוע לנו על התפתחותה של ירושלים‬ ‫ירושלים בתקופת הברונזה‬ ‫‪31‬‬ ‫בתקופות הקדומות לאחר פרסום נוסף של חפירותיו של שילה [קדם ‪ ]54‬ובשילוב עם‬ ‫ממצאי חפירותיהם של רייך ושוקרון‪.‬‬ ‫ליפשיץ‪ ,‬ע'‪ ,‬פינקלשטיין‪ ,‬י'‪ ,‬וקוך‪ ,‬ע'‪ ,‬תשע"ה‪" ,‬התל על ההר‪ :‬פתרון לבעיית מיקומה של‬ ‫ירושלים בתקופות הברונזה והברזל?"‪ ,‬בתוך‪ :‬ג' שטיבל‪ ,‬א' פלג‪-‬ברקת‪ ,‬ד' בן‪-‬עמי וי'‬ ‫גדות (עורכים)‪ ,‬חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‪ :‬קובץ מחקרים‪ ,‬כרך‬ ‫ח‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪ .175–161‬במאמר מציעים המחברים הסבר אפשרי לדלות השרידים‬ ‫הארכיאולוגיים בירושלים מתקופת הברונזה המאוחרת‪ .‬לטענתם‪ ,‬העיר מתקופה זו‬ ‫שכנה בהר המוריה שכוסה לגמרי בתקופות מאוחרות יותר על ידי המתחם ההרודיאני‪.‬‬ ‫מזר‪ ,‬א'‪ ,‬תשס"ז‪" ,‬ביצורי ירושלים באלף השני לפנה"ס לאור החפירות החדשות בעיר דוד"‪,‬‬ ‫בתוך‪ :‬א' ברוך וא' פאוסט (עורכים)‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪ :‬הקובץ השנים‪-‬עשר‪,‬‬ ‫רמת‪-‬גן‪ ,‬עמ' ‪ .28–22‬במאמר מציגה המחברת את דעתה לגבי תוואי החומה בתקופת‬ ‫הברונזה התיכונה ‪.II‬‬ ‫מזר‪ ,‬א'‪ ,‬תשס"ח‪" ,‬החפירות בעיר דוד – מרכז המבקרים (‪ ,")2007–2006‬בתוך‪ :‬א' ברוך‪,‬‬ ‫א' לוי‪-‬רייפר וא' פאוסט (עורכים)‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪ :‬הקובץ השלושה‪-‬עשר‪,‬‬ ‫רמת‪-‬גן‪ ,‬עמ' ‪ .26–7‬במאמר סוקרת המחברת בקצרה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את השרידים הקדומים‬ ‫שנמצאו בחפירותיה באזור מבנה האבן הגדול‪.‬‬ ‫מזר‪ ,‬א'‪ ,‬תשס"ט‪" ,‬מבנה האבן המדורג בעיר דוד לאור החפירות החדשות בשטח ‪,"G‬‬ ‫בתוך‪ :‬א' ברוך‪ ,‬א' לוי‪-‬רייפר וא' פאוסט (עורכים)‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪ :‬הקובץ‬ ‫הארבעה‪-‬עשר‪ ,‬רמת‪-‬גן‪ ,‬עמ' ‪ .40–25‬במאמר סוקרת המחברת את החפירות השונות‬ ‫באזור מבנה האבן המדורג‪ ,‬התיאוריות השונות לגבי תיארוכו‪ ,‬ומסקנתה שמדובר‬ ‫בבנייה המאוחרת לתקופת הברונזה המאוחרת‪.‬‬ ‫מזר‪ ,‬א'‪ ,‬תשס"ט‪ ,‬ארמון המלך דוד‪ :‬החפירות בראש גבעת עיר דוד‪ ,‬פרסום ראשוני של‬ ‫עונות ‪ ,2007–2005‬ירושלים‪ .‬בספרון סוקרת המחברת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את הממצאים‬ ‫מהתקופות הקדומות אשר נמצאו בחפירותיה בראש גבעת עיר דוד‪ .‬היא דנה גם‬ ‫בתיארוכו של מבנה האבן המדורג‪.‬‬ ‫מלמט‪ ,‬א'‪ ,‬תש"ס‪" ,‬ירושלים בשחר ימיה"‪ ,‬בתוך‪ :‬ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים)‪ ,‬ספר‬ ‫ירושלים‪ :‬תקופת המקרא‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪ .21–13‬במאמר סוקר המחבר את העדויות‬ ‫ההיסטוריות על ירושלים הקדומה‪.‬‬ ‫נאמן‪ ,‬נ'‪ ,‬תשנ"א‪ ,‬גבולותיה של ממלכת ירושלים הכנענית באלף השני לפנה"ס"‪ ,‬ציון‪ ,‬נו‬ ‫(ד)‪ ,‬עמ' ‪ .380–361‬במאמר דן המחבר בגבולות האזור שבו שלטה העיר ירושלים‬ ‫בתקופת הברונזה המאוחרת‪ .‬ניתוחו מבוסס בעיקר על מכתבי אל עמרנה‪.‬‬ ‫עמירן‪ ,‬ר'‪ ,‬תש"ך‪" ,‬קבוצת‪-‬כלים מקבר בירושלים מהתקופה הכנענית המאוחרת ‪ ,"II‬ארץ‪-‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ו'‪ ,‬עמ' ‪ .37–25‬במאמר פרסמה עמירן את הקבר מנחלת אחים שבירושלים‬ ‫שנחפר שנים קודם על ידי בנימין מזר (מייזלר)‪ .‬הפרסום כולל כלים רבים (כולל כלי‬ ‫יבוא) המתוארכים לברונזה המאוחרת ‪.II‬‬ ‫פאוסט‪ ,‬א'‪ ,‬תשס"ז‪" ,‬ההתיישבות הכפרית באזור ירושלים בתקופת הברונזה התיכונה‪:‬‬ ‫בחינה השוואתית"‪ ,‬בתוך‪ :‬א' ברוך וא' פאוסט (עורכים)‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪:‬‬ ‫הקובץ השנים‪-‬עשר‪ ,‬רמת‪-‬גן‪ ,‬עמ' ‪ .19–7‬במאמר סוקר ודן המחבר בעורף החקלאי של‬ ‫ירושלים בתקופת הברונזה התיכונה ‪ .II‬זו מעידה על מרכזיותה של העיר בתקופה זו‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫אהרון גרינר‬ ‫פאוסט‪ ,‬א'‪ ,‬תשס"ח‪" ,‬העורף החקלאי של ירושלים ומעמדה בתקופת המקרא"‪ ,‬בתוך‪ :‬י'‬ ‫אבירם‪ ,‬ד' בהט‪ ,‬י' בן‪-‬אריה‪ ,‬מ' ברושי‪ ,‬וג' ברקאי (עורכים)‪ ,‬ארץ‪-‬ישראל‪ :‬כרך עשרים‬ ‫ושמונה (ספר טדי קולק)‪ ,‬עמ' ‪ .172–165‬במאמר סוקר המחבר את התנודות בעורך‬ ‫החקלאי של ירושלים בתקופות הקדומות‪ ,‬וטוען שבתקופת הברונזה התיכונה ‪II‬‬ ‫התקיים עורף חקלאי בסביבותיה של ירושלים‪.‬‬ ‫קאהיל‪ ,‬ג'‪ ,‬תשס"ב‪" ,‬תקופת הממלכה המאוחדת‪ :‬העדות הארכיאולוגית"‪ ,‬בתוך‪ :‬א' פאוסט‬ ‫וא' ברוך (עורכים)‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪ :‬דברי הכנס השביעי‪ ,‬רמת‪-‬גן‪ ,‬עמ' ‪–21‬‬ ‫‪ .27‬במאמר סוקרת המחברת בקצרה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את הממצאים מתקופותיה הקדומות‬ ‫של ירושלים‪ ,‬עם דגש על חפירותיו של יגאל שילה‪.‬‬ ‫רייך‪ ,‬ר'‪ ,‬תשע"ב‪ ,‬לחפור את עיר דוד‪ :‬המקום שבו החלו תולדותיה של ירושלים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫בספרו פורס המחבר את כל ההיסטוריה של החפירות בעיר דוד‪ .‬בספר ישנה גם סקירה‬ ‫של כל תקופות היישוב בעיר דוד‪.‬‬ ‫רייך‪ ,‬ר'‪ ,‬ושוקרון‪ ,‬א'‪ ,‬תשס"ה‪" ,‬חפירות ב'בריכה החצובה' שליד מעיין הגיחון"‪ ,‬בתוך‪ :‬א'‬ ‫ברוך‪ ,‬צ' גרינהוט וא' פאוסט (עורכים)‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪ :‬הקובץ האחד‪-‬עשר‪,‬‬ ‫רמת‪-‬גן‪ ,‬עמ' ‪ .21–17‬במאמר טוענים המחברים שהברכה החצובה שימשה כמרכז‬ ‫מפעל המים בתקופת הברונזה התיכונה ‪.II‬‬ ‫רייך‪ ,‬ר'‪ ,‬ושוקרון‪ ,‬א'‪ ,‬תשס"ח‪" ,‬תעלה ‪ II‬בעיר דוד שבירושלים‪ :‬מאפייניה הטכניים‪,‬‬ ‫תקפותה ותפקידה"‪ ,‬בתוך‪ :‬א' ברוך‪ ,‬א' לוי‪-‬רייפר וא' פאוסט (עורכים)‪ ,‬חידושים בחקר‬ ‫ירושלים‪ :‬הקובץ החמישה‪-‬עשר‪ ,‬רמת‪-‬גן‪ ,‬עמ' ‪ .28–7‬במאמר סוקרים המחברים את‬ ‫המידע העולה מהחפירות השונות לגבי התיארוך והשימוש בתעלה ‪ II‬שנחצבה‬ ‫במדרונה המזרחי של עיר דוד בתקופת הברונזה התיכונה‪.‬‬ ‫רייך‪ ,‬ר'‪ ,‬ושוקרון‪ ,‬א'‪ ,‬תש"ע‪" ,‬הביצור הגדול ליד מעיין הגיחון בירושלים וזיקתו לחומה‬ ‫‪ NB‬שגילתה קתלין קניון"‪ ,‬בתוך‪ :‬א' מירון (עורך)‪ ,‬מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה‬ ‫‪ :5‬דברי הכנס האחד‪-‬עשר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪ .25–15‬במאמר סוקרים המחברים את גילוי‬ ‫הקירות המקבילים של המסדרון המבוצר ואת זיקתו לחומה שחשפה קניון‪.‬‬ ‫שילה‪ ,‬י'‪ ,‬תשל"ט‪ ,‬חפירות עיר דוד (קדם ‪ ,)19‬ירושלים‪ .‬זהו סיכום חפירותיו של שילה‬ ‫בעיר דוד‪ .‬הממצאים מחפירות אלו כללו את חומת העיר המזרחית מימי הברונזה‬ ‫התיכונה‪ ,‬כמו גם עדויות מועטות מהתקופות הקדומות האחרות‪ .‬שילה נפטר בטרם עת‬ ‫ולא הספיק להביא את חפירותיו לידי פרסום סופי‪ .‬אלו נערכות על ידי דה גרוט‪,‬‬ ‫אריאל‪ ,‬ואחרים‪.‬‬ ‫‪Franken, H.J. and Steiner, M.L., 1992, “Urusalim and Jebus”, Zeitschrift fur‬‬ ‫‪die Alttestamentliche Wissenschaft, 104/1, pp. 110–111.‬‬ ‫בפרסום קצר זה טוענים המחברים שבשל מיעוט הממצאים המתוארכים לתקופת הברונזה‬ ‫המאוחרת‪ ,‬יש לחפש את העיר המוזכרת במכתבי אל עמרנה במקום אחר‪ .‬מאז שינו‬ ‫החוקרים את דעתם‪.‬‬ ‫‪Goren, Y., Finkelstein, I. and Na'aman, N., 2004, Inscribed in Clay:‬‬ ‫‪Provenance Study of the Amarna Tablets and other Ancient Near‬‬ ‫‪Eastern Texts, Tel Aviv.‬‬ ‫ירושלים בתקופת הברונזה‬ ‫‪33‬‬ ‫הספר דן במקום הייצור של לוחות הטין שנשלחו ממלכי כנען לפרעה במאה ה‪ 14-‬לפנה"ס‪.‬‬ ‫הספר דן גם במצב הגאו‪-‬פוליטי בכנען בתקופה זו‪ ,‬והיחסים בין ערי הממלכה השונות‪.‬‬ ‫‪Kenyon, K.M., 1974, Digging Up Jerusalem, London.‬‬ ‫בספר סוקרת קניון את חפירותיה וממצאיה בירושלים‪ .‬פרסום זה הוא המקיף ביותר שנכתב‬ ‫על ידי קניון עצמה‪ ,‬אשר לא הספיקה להביא את חפירותיה לידי פרסום סופי‪ .‬חפירותיה‬ ‫ממשיכים להתפרסם על ידי אחרים‪.‬‬ ‫‪Maeir, A.M., 2011, “The Archaeology of Early Jerusalem: From the Late‬‬ ‫‪Proto-Historic Periods (ca. 5th Millennium) to the End of the Late‬‬ ‫‪Bronze Age (ca. 1200 B.C.E.)”, in: K. Galor and G. Avni (eds.),‬‬ ‫‪Unearthing Jerusalem: 150 Years of Archaeological Research in the‬‬ ‫‪Holy City, Winona Lake, IN, pp. 171–187.‬‬ ‫במאמר זה סיכם המחבר את הממצאים הארכיאולוגיים מתקופותיה הקדומות של ירושלים‪.‬‬ ‫‪Mazar, E., Horowitz, W., Oshima, T. and Goren, Y., 2010, “A Cuneiform‬‬ ‫‪Tablet from the Ophel in Jerusalem”, Israel Exploration Journal, 60(1),‬‬ ‫‪pp. 4–21.‬‬ ‫במאמר דנים המחברים בשבר לוח הטין מתקופת הברונזה המאוחרת שנמצא בחפירותיה‬ ‫של א' מזר בעופל‪.‬‬ ‫‪Steiner, M., 1996, “Jerusalem in the Late Bronze and Iron Ages:‬‬ ‫‪Archaeological Versus Literary Sources?”, in: A. Faust (ed.), New‬‬ ‫‪Studies on Jerusalem: Proceedings of the Second Conference, Ramat‬‬‫‪Gan, pp. 3*–8*.‬‬ ‫במאמר הציעה המחברת כי שטח העיר ירושלים בתקופת הברונזה המאוחרת היה מצומצם‬ ‫ביותר‪ ,‬וזו הסיבה מדוע לא נמצאו בה שרידים רבים‪.‬‬